הרומן שלי עם מעשנת הבשר שלי – הטרייגר גריל שלי

היי אילנה, זה נכתב בחמש דקות… במהירות, כי הייתי חייב ללכת לאכול משהו כי זה עשה אותי רעב . תיהני יוסי קליין.

לפני כשלוש שנים (לא זוכר תאריך מדויק) ביום קיץ חם זוגתי הציעה שנלך לבזאר במנזר השתקנים בלטרון והדרך היחידה שלה לשכנע אותי לצאת מהמזגן הייתה שיש דוכני בשר בבזר . טוב להצעה כזאת לא מסרבים, לאחר שחניתי את הרכב בחנייה ובעודי סוגר את החלונות הרגשתי באוויר ניחוחות של עץ נשרף או בקיצור ריחות של מנגל בפעולה.
למזלי פגשתי את הניחוחות בדוכן הראשון בבזר ועד לאותו יום לא שמעתי את השם שהיום שגור בפיו של כמעט כל אוהב בשר מעשן חובב טרייגר גריל.
אחרי שסיבוב מהיר בדוכן ובתצוגה שהייתה דלה, נגלות לנגד עיני שלוש סוגים של מעשנות בשר, אחת מהן הדיפה ניחות עשן נעים , עודפי שמן ניגרים לתוך פח בצידה השמאלי של המופלאה הזו… כמובן שתקפתי את בעל הדוכן בשאלות על מה ומי? ומתי וכמובן כמה עולה? ואחרי טעימה של כל מיני סוגי בשר הפכתי בן רגע למסייע בשיווק של המפלצת השחורה, שכל כך רציתי שתהייה שלי באופן מידי! וככה הפכתי להיות בעלים של מעשנת בשר Traeger Grills.

Traeger Grill – הראשון בארץ

ראשון בארץ למיטב הבנתי וזכרוני, לקח עוד כמה ימים עד שברוך בכבודו ובעצמו הגיע אלי הביתה והרכיב את מעשנת הבשר הביתית שלי.
תוך כמה שעות נסעתי בבהילות לקנות כל מיני סוגי בשר כדי לנסות ולתת לכולם לטעום את המטעמים שיוצאים חמים שחומים וטעימים. על מנת להצדיק את ההשקעה שנראתה לי ענקית, אבל מצדיקה את המעמד של להיות מעשן בשר מתחיל .
עד מהרה הכול בבית סבב סביב מה אוכלים היום? עוף , פיקניה , אנטרקוט, כנפים, נקניקיות ועוד פרודוקטים מניבי ניחוחות בשילוב שבבי עץ לעישון. חברים הגיעו בהמוניהם לטעום ואף רכשו מעשנות בשר דומות לשלי.
הטעם המנצח של בשר מעושן גרם לאשתי להפסיק לבשל בשר בכל כלי הבישול הרגילים ולהתמקד בשיטה הקלה הבטוחה שמצליחה כל פעם ואף משתפרת עם הניסיון .
ילדי כמובן סיפרו לכל החברים על זה שאבא מעשן בשר והאירוח הפך להיות יותר בכיוון של ימי גיבוש למחלקות מהצבא, מהצנחנים וגולני של חברים של הבנים. לא פעם קיבלתי מחיאות כפים מהפורום והטרייגר הפך לפלא שכולם רצו לראות ולחוות את הטעם המדהים של התוצרים.

מתכונים למעשנת בשר

ההתמקצעות ולמידה של מתכונים חדשים אפשרה גם לעשן דברים פשוטים שנותנים ערך מוסף כמו תפוצ’יפס פשוט הופך למעדן אחרי עישון של חצי שעה, מים מעושנים הופכים להיות קוביות קרח מעושנות לוויסקי מעולה ועוד פטנטים רבים שלא יספיקו לי 500 מילים לתאר במאמר זה.
כמובן שאחרי שנה לא עמדתי בפיתוי והחלפתי את מעשנת הבשר שלי, הטרייגר הראשון שלי במכונה גדולה יותר וחזקה יותר שתאפשר למקצוען אופטימי כמוני, לעשן כמויות יותר גדולות וללכת לכיוון מאתגר יותר. למדתי בסדנאות איך מעשנים “בריסקיט”, שמהווה את פסגת הבשר המעושן ועם כל כך הרבה מתכונים ודרכי עישון על מנת שלא לאכזב את כל הממתינים 12 שעת בסבלנות לנתח האימתני והגדול שיתרכך ויגיר את כל השומנים ושנוכל לחתוך אותו ולהתענג על הנתח המופלא הזה.
אם יש משהו מרכזי שלמדתי מהעישון בעזרת הטרייגר זה שהסבלנות משתלמת הנתחים טעימים יותר ורכים יותר כעבור מס’ שעות לא מועט של המתנה מורטת עצבים. אבל התוצרים אכן נותנים תמורה בעד ההמתנה הכמעט אין סופית, התאום בין שעות ההמתנה לתזמון זמן הארוחה, מחייב לפעמים להתעורר באמצע הלילה ולעטוף את הנתח או לבצע טיבול משני ולחזור למיטה. עם ריח של עשן וכמובן לקבל בעיטה עדינה (מזוגתי) של או שאתה מתקלח או שאתה ישן במקום אחר ועל אף שלא הייתה ברירה והתקלחתי באמצע הלילה התוצר השתלם.
לכן חברים אנחנו נמצאים בעידן הטרייגר ולא מוותרים על התוצרים המדהימים שלו.

מעוניינים גם אתם להתפוצץ מטעמים? השאירו פרטים ונחזור אליכם...